כשגוף רגיש מרגיש בעוצמות, הקשר בין רגשות לכאב הוא לא רק עניין פילוסופי או פסיכולוגי – הוא מציאות יומיומית עבור אלפי אנשים, ובעיקר נשים, המתמודדים עם תסמונת כמו פיברומיאלגיה.
כאבים כרוניים, עייפות תמידית ותחושת ערפול נפשי – לעיתים קרובות מסתתרים מאחורי רגישות רגשית גבוהה, עומס נפשי מתמשך ומערכת עצבים שמגיבה לעולם בעוצמה יוצאת דופן.
מה קורה כשמערכת רגישה לא מקבלת את הכלים הנכונים?
וכיצד אפשר לטפל בכאב – לא רק בגוף, אלא גם ברגש?
במאמר זה נבחן לעומק את הקשר בין רגישות גבוהה (HSP), רגשות חבויים ופיברומיאלגיה – ונציע דרכים מעשיות להבין, להכיל ולרפא.
“הכול בראש?” – אולי. אבל הראש הוא חלק מהגוף
אחת האמירות הפוגעניות ביותר שאנשים עם פיברומיאלגיה שומעים מרופאים היא:
"אין לך כלום. זה הכול בראש."
אבל האמירה הזו מחמיצה את העיקר:
כן – הקשר בין רגשות לכאב הוא אמיתי.
כן – כאב מושפע מהמוח, מהזיכרון, מהעבר ומהרגש.
אבל זה לא אומר שהוא מדומיין או "לא אמיתי".
המוח הוא חלק מהגוף. הרגש הוא חלק ממערכת העצבים. והכאב – הוא אות שדורש הקשבה, לא ביטול.
גישה רפואית עדכנית יודעת לשלב בין גוף לנפש –
ולהגיד: "אנחנו לא רק מכונות. אנחנו בני אדם – רגישים, מגיבים, ומורכבים."
מה קורה כשלא שומעים את הלב, אבל הגוף מתחיל לדבר?
עידית, בת 27, חיה עם רגישות גבוהה מגיל צעיר. היא הבחינה בכל ניואנס במרחב, שמעה בעוצמה כל קול, ונפגעה לעומק ממילה לא רגישה.
בשנות העשרים המוקדמות שלה, הופיעו עייפות מתמשכת, כאבים מוזרים בגוף, ערפול מחשבתי ותחושת ריקנות –
אחרי בדיקות חוזרות שלא הראו ממצאים ברורים, הגיעה האבחנה: פיברומיאלגיה.
האם יש קשר בין נפש רגישה לגוף כואב?
כיום אנו יודעים שהתשובה היא: כן, בהחלט ייתכן.
מהי פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרוני, המלווה ב:
- כאבים מפושטים בשרירים וברקמות החיבור
- עייפות קיצונית
- הפרעות שינה
- ערפול קוגניטיבי ("פיברו-פוג")
- רגישות יתר למגע, אור, קול, מזג אוויר ושינויים רגשיים
למרות שפיברומיאלגיה אינה נחשבת למחלה דלקתית או מסכנת חיים, היא משפיעה באופן עמוק על איכות החיים – במיוחד כשאין לה מענה רגשי מותאם.
מהי רגישות גבוהה (HSP)?
רגישות גבוהה (HSP) היא תכונה נוירולוגית מולדת, המתבטאת בעיבוד עמוק של מידע חושי ורגשי, רגישות לגירויים, תגובתיות גבוהה למצבים חברתיים, ועומק רגשי חריג.
HSP מהווים כ־15–20% מהאוכלוסייה, וביניהם נשים רבות – שגם מאובחנות בשיעור גבוה יותר עם פיברומיאלגיה.
הקשר בין רגשות לכאב כשעומס רגשי נהפך לעומס גופני
המנגנון המשוער:
- אנשים רגישים במיוחד חווים גירויים בעוצמה גבוהה מהרגיל
- כשאין כלים לוויסות רגשי, או כשנדרש מהם לתפקד "כרגיל", מתרחש עומס עצבי תמידי
- המוח מפרש את הגירויים הללו כ"איום", ומפעיל תגובות של מערכת העצבים הסימפתטית (Flight/Fight)
- לאורך זמן, זה עלול להוביל ל"שריפת יתר" של מערכת העיבוד התחושתית – שמתבטאת ככאב
הקשר בין רגשות לכאב תיאורי מקרה
🌸 עידית, 27:
“לא ידעתי שלרעש יש השפעה על השרירים שלי… חשבתי שאני משתגעת. רק אחרי שאובחנתי גם כ-HSP וגם עם פיברו – הבנתי שהגוף שלי לא מגזים. הוא פשוט צעק את מה שהלב לא הספיק לבטא.”
🌿 לירון, 41:
“כל פעם שלא דיברתי, הגב כאב לי. כל ריב שהכנסתי פנימה – הפך למיגרנה. לא ידעתי שיש דבר כזה ‘רגישות גבוהה’. רק כשהתחלתי טיפול גוף-נפש, התחלתי לנשום באמת.”
הקשר בין רגשות לכאב גישות טיפוליות שאינן רק תרופתיות
טיפול משולב גוף-נפש כולל:
- שיח רגשי רך (ACT, CBT מותאם, SE – Somatic Experiencing)
- תנועה רכה: פלדנקרייז, יוגה נשית, טאי צ'י
- מגע לא פולשני: רפלקסולוגיה, עיסוי עדין, שיאצו רגשי
- תזונה אנטי-דלקתית להפחתת עומס עצבי
- כתיבה, נשימות, מדיטציה ודמיון מודרך
החיבור בין גוף לנפש הוא לא "רוחני" – אלא מדעי, מוכח, ואנושי.
להיות רגיש/ה זה לא מקור למחלה, אלא קריאה לריפוי
רגישות גבוהה אינה יוצרת פיברומיאלגיה –
אבל חוסר הבנה לרגישות הזו. לחץ מתמשך, ומסרים של "תתאמצי ", "תפסיקי לבכות", "תגידי תודה שיש לך הכול" –
יכולים להוביל לכך שהגוף יתחיל לדבר את מה שהלב שותק.
כשאנחנו מקשיבים לגוף, לנפש, לרגש ולשקט –
אנחנו מתחילים לרפא.
הקשר בין רגשות לכאב💬 הזמנה לשיח:
האם גם אתם חווים עומס רגשי שמגיע לגוף?
האם אתם מכירים מישהי רכה, רגישה, כואבת – שמחפשת שם לתחושה הזו?
הקשר בין רגשות לכאב 🔁 שתפו את המאמר – כדי שעוד נשים, גברים, הורים ומטפלים יראו:
רגישות היא לא בעיה. היא פשוט דורשת שפה אחרת.
כנסו לסדרת מאמרים בבלוג האתר. בנושא לגעת בעדינות – להבין, להכיל וללוות רגישות גבוהה וכאב כרוני.
No comment