הלב רועד. קשה לכתוב, קשה לנשום. כל אחד מאיתנו נושא בתוכו פחד, תקווה ותפילה שקטה. אלו לא רק חדשות, זו לא רק פוליטיקה, זה המשפחות.
זו אמא שמחכה לילד שלה, זו ילדה שצריכה לחזור לחיבוק של אבא, זה עם שלם שמחכה ליום שבו המילים “הם חוזרים הביתה” יהפכו למציאות.
ברגעים כאלה אין צורך במילים גדולות. יש צורך במילים פשוטות. אנושיות. כאלה שמחברות בין לבבות.
עסקת החטופים נוגעת בלב של עם שלם. מאחורי כל כותרת מסתתרת משפחה, סיפור חיים ותפילה שקטה לשובם הביתה. זהו רגע של כאב, תקווה ואמונה באור שיגיע. עם שלם מחכה ליום שבו נשוב לחבק.
🫂 מה שבאמת חשוב
- מאחורי כל דיון ציבורי יש פנים, שם, לב פועם.
- חטוף אחד הוא עולם ומלואו.
- כל אם, כל אב, כל אח ואחות, היו יכולים להיות אנחנו.
- התקווה היא מה שמחזיקה אותנו.
- זה לא מאבק של משפחה אחת, זה מאבק של עם שלם.
✨ תפילה אחת משותפת
ריבון העולמים,
אנא השב את כל החטופים והחטופות בשלום, בריאים בגופם ובנפשם.
עטוף אותם ואת משפחותיהם באור, בחום ובביטחון.
תן כוח למי שכוחו הולך ואוזל.
פתח שערי רחמים, ישועה וחמלה.
ותן לעם שלנו עת של ריפוי, תקווה וחיבוק גדול שמחבר לבבות.
אמן.
🕯️ תפילה מהלב – של כולנו
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעצור לרגע. לעצום עיניים. לשאת תפילה אישית.
כשעם שלם מתפלל מלב אחד, השמיים נפתחים. לא משנה באיזו דרך, באיזו שפה, העיקר שזו תפילה אמיתית מהלב.
עסקת החטופים עם שלם מחכה ליום שבו נשוב לחבק
בלב כל אחד מאיתנו דולקת נר קטן של תקווה. תקווה שלא נכנעת לפחד, תקווה שמאמינה בחיים, באור, באהבה.
אנחנו לא נרפה, לא נשכח ולא נחדל לקוות. יום אחד, בקרוב, נעמוד כולנו יחד, נחבק את מי ששב הביתה, ונבכה, הפעם מדמעות של הקלה.
כי עם שלם מחכה ליום שבו נשוב לחבק.
הפוסט הזה לא נכתב מתוך כותרות, לא מתוך מאמרים או קישורים. הוא נכתב ממקום אחד בלבד, הלב. ממקום של תקווה לסיום שנתיים של כאב משפחות, שנתיים של אומה מדממת. מתוך תפילה שקטה שמהכאב הזה נדע כולנו לצמוח, לרפא ולבנות עתיד טוב לכולם. עתיד שבו החיים ינצחו את הפחד, והאהבה תגבר על כל מה שנשבר בדרך.
הלוואי שזו תהיה נקודת פתיחה ללב פתוח. רגע שבו כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעצור, להרגיש, ולתת מקום למה שמתחולל בפנים.
זו לא רק תפילה אישית, זו תפילה של עם שלם שכואב יחד, ומייחל לאור אחד. אתם מוזמנים לשתף בתחושות, בתפילות, במילים הקטנות שמחזקות אתכם.
כי כשאנחנו מרגישים ומתפללים יחד, אנחנו כבר לא לבד.
No comment