תקשורת במשפחה היא לא מובנת מאליה. לפעמים היא חמה ומקרבת, ולפעמים היא הופכת למרחב שבו מצטברות שתיקות, אכזבות ודברים שלא נאמרו. במאמר הזה נצלול יחד לרגעים השקטים – והכואבים – של הקשרים הכי קרובים לנו.
תמיד אמרתי אני נפגעת רק ממי שחשוב לי באמת.
כשאני שותקת. תבינו שמשהו בי נשבר.
לא צעקות, לא דרמות. לפעמים, דווקא כשאני מדברת בלחש. זה אומר שאני ממש פגועה. והרבה פעמים, אלה שמהם נפגעתי הם האנשים שהכי קרובים אליי. למה? כי הם הדמויות הכי משמעותיות בחיים שלי. כי מהם אני מצפה שיבינו אותי בלי שאסביר, שיראו אותי גם כשאני שותקת.
אבל הנה השאלה: האם באמת לימדו אותנו לדבר רגשות בתוך המשפחה?
האם ידענו איך לומר “כואב לי” מבלי להישמע מתלוננים? למדנו לבקש מבלי שיראו בכך חולשה? האם ידענו לזהות מה עובר על האחר מבלי לפרש ישר לפי עצמנו?
תקשורת במשפחה כשאנחנו כל כך קרובים – למה לפעמים כל כך קשה?
במשפחה אנחנו אוהבים, דואגים, מתכוונים לטוב. אבל לעיתים קרובות דווקא שם, תקשורת הופכת למורכבת ומכאיבה.
הרבה פעמים אמרתם מילה קטנה, והיא התפרשה כפוגעת?
כמה פעמים ניסיתם לעזור והרגשתם שדחו אותכם?
הפעמים ששתקתם, כי כבר לא הייתה לכם אנרגיה להסביר?
הקרבה יוצרת גם פגיעוּת. הציפיות הגבוהות, הרגישויות העמוקות. וכל מילה מקבלת משמעות כפולה.
תקשורת במשפחה היא שריר – לא כישרון
אנחנו לא נולדים עם היכולת לתקשר. ובוודאי לא בתוך המשפחה, עם כל המטענים וההיסטוריה האישית.
זו מיומנות נלמדת, שלוקחת זמן, ניסוי וטעייה. ולפעמים – גם סליחה.
העניין הוא, שאנחנו מנסים לתקן מצבים עמוקים, עם כלים שלא לימדו אותנו להשתמש בהם.
שלוש טעויות נפוצות בתקשורת בתוך המשפחה:
- הנחה שהכוונות שלנו ברורות – “אני רק רוצה לעזור”, אבל בצד השני זה מרגיש כמו חדירה או ביקורת.
- תגובה מתוך תפקיד – אנחנו מגיבים כאמא, כאח, כבת זוג, במקום כאדם שמקשיב באמת.
- ניסיון לפתור במקום להקשיב – לפעמים, האחר רק רוצה שנשב איתו, בלי מיד להציע פתרון.
מה כן עוזר בתקשורת משפחתית?
🔹 להתחיל שיחה במשפט שמביע רגש – "אני מרגישה…" במקום "אתה תמיד…"
🔹 לוותר על ניסיונות חינוך – ולבחור בחיבור.
🔹 להקשיב מבלי להפריע – רק כדי להבין, לא כדי להגיב.
אלה צעדים קטנים, אבל הם יוצרים שינוי גדול. במיוחד כשנעשים בעקביות ומתוך כוונה טובה.
תובנה לחיים:
במשפחה, לא תמיד צריך להסכים. כן צריך לבחור את הדרך שבה אומרים. לא מה אמרנו, אלא איך.
תרגיל קטן אבל עוצמתי:
בפעם הבאה שאתם נפגעים ממישהו במשפחה. במקום לשתוק, כתבו לעצמכם: מה בדיוק פגע בי? מה ציפיתי שיקרה אחרת? מה הייתי רוצה לומר, מבלי לפגוע חזרה?
לפעמים, רק עצם הכתיבה, גם אם לא תיאמר, מבהירה לנו את מהות הרגש.
שאלה כנה:
בבית שבו גדלתם האם היה מרחב לבטא רגשות? או ששתיקה נחשבה לחוזק?
📌 רוצים להעמיק?
בבלוג מחכה לכם סדרת מאמרים על תקשורת בחיים, משפחה, זוגיות, עבודה והכי חשוב עם עצמנו.
🔗https://www.fpx.co.il/
✍️ שתפו בתגובות: מה הכי מאתגר אתכם בתקשורת עם הקרובים לכם באמת?
תקשורת במשפחה – אהבה היא הבסיס, תקשורת היא הגשר
בתוך הבית, עם כל האהבה והכוונה, צריך גם כלים. וצריך אומץ. לא להסתיר, לא לפגוע, פשוט לדבר. כמו שאנחנו באמת.
היום אני יודעת. דווקא מול מי שהכי קרוב אליי, אני בוחרת לדבר אחרת. לא כי זה קל, אלא כי זה חשוב.
מוזמנים להכנס למאמר: תקשורת מקרבת כלים לחיים.
No comment