תקשורת למה אנחנו בכלל צריכים לדבר אחרת?

תקשורת בחיים: למה זה כל כך מורכב?

יש משפט שחוזר על עצמו בכל כך הרבה שיחות: "לא לזה התכוונתי…"
אבל המילים כבר נאמרו, הפנים כבר השתנו, הלב כבר ננעל. התקשורת הפשוטה שאנחנו כל כך מצפים לה, הופכת לפעמים לשדה מוקשים. והכול מתחיל במקום קטן: איך אנחנו מגיבים כשקשה לנו.

לא תמיד מדובר בכעס גדול. לפעמים זו הערה קטנה שלא התקבלה טוב, שיחת עומק שהפכה לריב, שתיקה שנמשכה יותר מדי זמן.

ככל שהתבגרתי, הבנתי שלא משנה כמה אנחנו אוהבים, מכבדים או מתכוונים לטוב.

אם אנחנו לא יודעים לתקשר בצורה בריאה, הקשרים שלנו יישחקו.

רובנו לא באמת לומדים איך לתקשר. אנחנו לומדים לדבר, אולי לנסח משפטים, אבל לא לומדים איך לבטא את עצמנו בלי לפגוע, איך להקשיב באמת, ואיך להתמודד עם רגשות שעולים בתקשורת יומיומית.

החיים מלאים בסיטואציות שמאתגרות את היכולת שלנו להיות מובנים, רגועים ומדויקים. בן זוג שלא מקשיב, קולגה שמזלזל, ילד שמורד, הורה שמתערב. כל אחד מהם יכול להציף אותנו ברגשות. ולפעמים, דווקא אז, המילים שלנו, שאמורות לגשר הופכות לגדר.

תקשורת לא אלימה: לבחור בתגובה במקום באוטומט

הגישה של תקשורת לא אלימה (Nonviolent Communication – NVC), המכונה גם "תקשורת מקרבת" או "שפת הג'ירף", היא גישה לתקשורת ולמערכות יחסים המדגישה הבנה, אמפתיה ושיתוף פעולה. 

הגישה פותחה על ידי הפסיכולוג ד"ר מרשל רוזנברג, היא מציעה דרך חדשה להבין את עצמנו ואת האחר.

היא מבוססת על ארבעה מרכיבים עיקריים: תצפית, רגש, צורך ובקשה.

במקום לבקר או להאשים, אנחנו לומדים לתאר את מה שקורה, לשתף במה שאנחנו מרגישים, לזהות את הצורך שמתחת לרגש, ולנסח בקשה שמקדמת חיבור.

גישה זו אינה מוותרת על אמת או גבולות. אלא מזמינה אותנו לומר אותם בצורה כנה ומכבדת.

היא לא מדברת על דיכוי רגשות, אלא על היכולת להיות באחריות מול עצמנו ומול הסביבה.

זו הזמנה להיות ברורים בלי להיות פוגעניים.

זהו תהליך, לא קסם. והשלב הראשון הוא בכלל להבין. למה כל כך קשה לנו לדבר?

אינטראקציות שלושת האתגרים הגדולים בתקשורת היומיומית

1. התגובה האוטומטית כשאנחנו פגועים, אנחנו מגיבים במהירות. ההשהיה כמעט לא קיימת.
2. העומס הרגשי אנחנו מצפים שיבינו אותנו מבלי שנצטרך להסביר. וכשלא מבינים! הכאב מוכפל.
3. הפחד להיחשף לומר באמת מה אני מרגיש ומה אני צריך זה חשוף, וזה מפחיד.

מה תקבלו מהסדרה הזו?

במהלך סדרת הפוסטים והמאמרים נשוחח/ נתכתב :

• איך לעצור לפני שמגיבים באוטומט.
• איך לנסח את מה שחשוב לנו מבלי לתקוף.
• איך לפתח הקשבה אמיתית.
• איך ליצור תקשורת שאינה פוגעת אלא בונה.

אנחנו לא מושלמים, וכנראה אף פעם לא נהיה. קיימת דרך לתקשר שתשאיר אותנו שלמים, גם כשלא מסכימים.

שאלות נפוצות על תקשורת לא אלימה:

🔸 מה ההבדל בין תקשורת אסרטיבית לתקשורת לא אלימה?
אסרטיבית מתמקדת בעמידה על הזכויות שלי. תקשורת לא אלימה מוסיפה מימד של חמלה גם כלפי עצמי וגם כלפי האחר.

🔸 האם תקשורת לא אלימה מתאימה גם לעבודה ולמערכות יחסים קרובות?
בהחלט. דווקא שם היכן שהרגשות חזקים היא הכי חיונית.

🔸 ומה אם הצד השני לא משתף פעולה?
תקשורת לא אלימה מתחילה בנו. ככל שנדבר באופן שמזמין ולא תוקף יש סיכוי להקשבה הדדית.

📌 לקריאה מעמיקה על "לדבר אחרת" בכל תחומי החיים הכנסו לבלוג שלנו:
🔗 [https://www.fpx.co.il//]
✍️ כתבו בתגובות: מתי הרגשתם שלא הצלחתם לומר את מה שבאמת היה לכם בלב?

לתקשר אחרת – לא מושלמים, אבל מתכווננים

כולנו אומרים לפעמים את מה שלא התכוונו. כולנו פגיעים, מונעים מ- אגו וכבוד. וכולנו מתעצבנים לפעמים.

השאלה היא מה אנחנו בוחרים לעשות עם זה?

בתוך היום יום שלנו, בתוך כל השיחות הלא גמורות יש מקום לתיקון. והתקשורת שלנו היא המפתח.